פוקח את עיניו באפלה

בלי לומר מילה

חש את חום גופה ומתקרב

מופתע להיווכח שהיא ערה

בלי לומר מילה

היא לא מאמינה שהוא עוזב

לוקח את בגדיו ומתלבש

בלי לומר מילה

מביט בה וניגש ומתיישב

מוחה את הדמעה שעל לחייה

בלי לומר מילה

היא לא מאמינה שהוא עוזב

בלי לומר מילה

משפיל עיניו, לוקח נשימה

בלי לומר מילה

קם ללכת בתנופת כאב

והנה הוא חוזר למלחמה

בלי לומר מילה

היא לא מאמינה שהוא עוזב

בלי לומר מילה

בלי לומר מילה

עוד רגע והדלת נטרקת

ונדמה לו ששמע אותה צועקת

והסוף קשה כמו ההתחלה

והוא נוסע ונוסע

בלי לומר מילה

открывает глаза в темноте

не говоря ни слова

Он чувствует тепло ее тела и подходит ближе

Удивлен, узнав, что она проснулась

не говоря ни слова

Она не может поверить, что он уходит

берет свою одежду и одевается

не говоря ни слова

Он смотрит на нее, подходит и садится

вытирая слезу на щеке

не говоря ни слова

Она не может поверить, что он уходит

не говоря ни слова

Опускает глаза, делает вдох

не говоря ни слова

Встал, чтобы ходить в болевых качелях

И вот он возвращается на войну

не говоря ни слова

Она не может поверить, что он уходит

не говоря ни слова

не говоря ни слова

Еще мгновение и дверь хлопает

И ему показалось, что он услышал ее крик

И конец так же труден, как и начало

И он идет и идет

не говоря ни слова