שיר ארץ - Chava Alberstein

ארץ שיושביה היא אוכלת

וזבת חלב ודבש ותכלת

לפעמים גם היא עצמה גוזלת

את כבשת הרש.

ארץ שמתקו לה רגביה

ומלוחים כבכי כל חופיה

שנתנו לה אוהביה

כל אשר יכלו לתת.

שב החצב לבן לפרוח

שם בדרך יחידי

והיסמין ישיב ניחוח

שדות הזמן שלה האבודים.

ארץ שמתקו לה רגביה

ומלוחים כבכי כל חופיה

שנתנו לה אוהביה

כל אשר יכלו לתת.

כל אביב שבים לה סביוניה

לכסות את כל קמטי פניה

רוח קיץ עצב אבניה

ילטף באור.

שב הסתיו עם כובד ענניה

לעטוף אפור את כל גניה

והחורף את שמורות עיניה

הבוכות יסגור.

שב החצב לבן לפרוח

שם בדרך יחידי

והיסמין ישיב ניחוח

שדות הזמן שלה האבודים

שב הסתיו עם כובד ענניה...

A land inhabited by it eats

And milk gout and honey and blue

Sometimes she also steals herself

You are a sheep.

A land sweetened by rugby

And salty as tears all its shores

given to her by her lovers

All they could give.

The white marble returned to bloom

There in a single way

And the jasmine will return fragrance

Her time fields are lost.

A land sweetened by rugby

And salty as tears all its shores

given to her by her lovers

All they could give.

Every spring she returns to Savonia

cover all her wrinkles

Summer wind saddened Avanya

will caress in the light.

Autumn returned with the weight of its clouds

Wrap the whole garden in gray

And the winter reserved her eyes

The crying will close.

The white marble returned to bloom

There in a single way

And the jasmine will return fragrance

Her time fields are lost

Autumn is back with the weight of its clouds...