Gvulot Higayon - Nathan Goshen

את בגוף שלי

את בין הקירות שלי

את בין השתיקות השירים והעצב

את הגבול שלי

לחיות או למות שלי

את המחוג שמכתיב לי את הקצב

היית בגשם איתי בשמיכות

ובימים שאהבנו פחות

אני לא עזבתי אותך לשניה

את הסתיו שלי

את כל העונות שלי

וכשבלילות לפעמים את הולכת

המנגינות שלי וכל המילים שלי

נופלות מגופי כמו עלים בשלכת

ואמרו כל דבר על חיי

שירדה דעתי מעליי

אולי קצת שכחתי... גבולות הגיון

ואני חושב קצת על הלב שלך

וכמה קרה לפעמים המתכת

בוקר ולילה עוברים בשעון שלי

ולא מאמין שנתת לי ללכת

ולי נשאר להמשיך לקוות

שכואב לך אולי לפחות

כמו שכואב לי.. .מאז שעזבת

ורק אדיוט יחכה לך עכשיו

כשהגשם לא חס על פניו

חיכיתי לשמש... שקצת תחמם

you are in my body

You are within my walls

You are among the silence of the songs and the sadness

my limit

my live or die

You are the needle that dictates my pace

You were in the rain with me in blankets

And on the days we loved less

I didn't leave you for a second

you are my autumn

all my seasons

And at night sometimes you go

My tunes and all my words

Falling from my body like leaves in a tree

And they said everything about my life

I lost my mind

Maybe I forgot a little... the limits of reason

And I think a little about your heart

And how often the metal happened

Morning and night pass by my watch

And I can't believe you let me go

And I have to keep hoping

that maybe hurts you at least

As it hurts me.. .since you left

And only an idiot will wait for you now

When the rain did not spare his face

I was waiting for the sun... to warm up a bit